על השגרה הממסז'ת , הגלדיאטורים הראשונים בבידור , תשדירי הזונות וההר השומר שהתפוצץ בפנים ישנם רמזים לקטסטרופה המתקרבת. סימנים עוכרי שלווה המבשרים את הנורא מכל שבוא יבוא ובאחת ישתיק את הכל. למשל האדמה הרועדת כבר שנים, ניחוחות האפר הנשרף אי שם באויר, בעלי החיים המבוייתים ובראשם הכלבים והכבשים הנוהגים בתזזיתיות מוזרה ובעיקר הציפורים שנעלמו אחרי שנדם גם צרצור הצרצרים בלילות. אבל למרות כל אלה לא נמצא בין הבריות שום רצון או חשק להסיק אי אילו מסקנות. האופטימיות המעוורת מסביב היא כמו מסז' לנשמה וגם העסקים לא רעים בכלל. המעדנים המעושנים הנמכרים ברחובות מפנקים את בלוטות הטעם, בתי העשירים מתמלאים בכל יום באורחים, רהיטים חדשים ועבודות אמנות, בתיאטרון עולים מחזות יוניים לא רעים בתרגום ללטינית כמובן וקשקשני הגרפיטי מורחים על הקירות ברחוב הראשי ססמאות והגיגים כגון "הרווח הוא האושר" "סדום ועמורה" או סתם קלישאות סמי רומנטיות חסרות משמעות אמיתית. אבל הראשונים בבידור וברייטינג בעיר הם ללא ספק קרבות הגלדיטורים בקולוסאום הגדול הניתנים לציבור בחינם אין כסף על ידי הפולי
