יוֹאָב גִּינַאי - מְרַק תַּרְבּוּת

בקייץ 2009 בעקבות הרצח הנורא בברנוער, כתבתי את "אל תעצום את העיניים". פניתי לידידי המוסיקאי המוכשר אוהד חיטמן כדי שילחין את המילים וגייסתי לביצוע את אמיר פרישר גוטמן שנענה, כתמיד, מייד למשימה בהתנדבות כמובן . פנינו למפיק המוסיקלי henree הקלטנו באולפנו בתוך שעות ספורות את השיר. הביצוע של אמיר ואוהדי על הבמה בעצרת הזיכרון בככר רבין, היה אחד הרגעים המרגשים ביותר באותו ארוע. שלשום הקדשתי פה את השיר כתפילה למען אמיר. עם פרידתו מאיתנו אתמול כתבתי לשיר מילים חדשות, מילים המוקדש ות לאמיר. יהיה זכרו הטוב של אמיר ברוך תמיד.   זו ההקלטה של השיר המקורי מ 2009 אַל תַּעֲצוֹם אֶת הָעֵינַיִים (2017) צֵל עַל פְּנֵי הַקֶּשֶׁת שׁוּב שָׁבַר בִּי אֶת הָאוֹר שְׁקִיוִיתִי שֶׁתָּמִיד יִהְיֶה אִיתִּי צֵל גלים וקצף שׁוּב חָנַק בִּזְמַן שָׁחוֹר אֵת הַשֶּׁמֶשׁ הַטּוֹבָה שֶׁלְּךָ אָחִי צֵל כָּבֵד בְּלִי חֶסֶד שׁוּב פָּגַע בָּאַהֲבָה שֶׁהֵחֵלָּה רַק לִלְמוֹד שׁוּב לֶאֱהוֹב צֵל כָּבֵד שֶׁל עֶצֶב שׁוּב הֶחֱזִיר מִזְּמַן עָבָר אֶת אוֹתוֹ הַחוֹשֶׁךְ שֶׁקָּדַם לַטּוֹב אַל תַּעֲצוֹם אֶת

אייל גפן תמונה מויקיפדיה  זיכרונות אישיים אודות אנשים אהובים שמתו יכולים להיות דביקים למדיי ונגועים בהרואיות , קל וחומר כשמדובר על  ענקים שכבר נאמר עליהם הכל. לא כך בהצגת היחיד החדשה אייל גפן בה הוא חוזר לדמויות מפתח שעיצבו את חייו הבוגרים ועובר באמצעותם  בשביל ישראל הפרטי שלו. גפן בורא באמצעותם תובנות על חייו האישיים  המקצועיים, וגם עלינו. הוא  פותח  את ההצגה במפגשו עם  ענק התיאטרון  יוסי ידין כשתמונתו של השחקן הדגול  מוצבת על כן ציור. גפן הצעיר שחלם להיות שחקן ותלה עליניים מעריצות בשחקן הדגול, ראה את ידין  בערוב ימיו, יושב בפינת אחורי הקלעים בתיאטרון וטובל ביד רועדת ביסקוויט בכוס תה. החזיון הזה של הדמות שהעריץ מכווצת בצד  כצל אנושי  הביאה אותו להחלטה לעזוב את התיאטרון כדי "לא לגמור ככה".  אחריו באים שייקה אופיר,   אורנה פורת,  ספי ריבלין ניסים אלוני, משה איש כסית ,  אסי דיין, אריק איינשטיין,  יוסי בנאי, יצחק רבין, חנוך לוין, מנחם גולן, מוטי קירשנבאום. את כל אחד מהם הוא תולש מאלבום התמונות הפרטי שלו ובוחר סיטואציה אחת או שתיים המסמנות את הענקים כבשר ודם. הם מזיעים,