ביקורת הצגה - "זה רק נשמע מצחיק" הצגת יחיד של אייל גפן
 |
| אייל גפן תמונה מויקיפדיה |
זיכרונות אישיים אודות אנשים אהובים שמתו יכולים להיות דביקים למדיי ונגועים בהרואיות ,
קל וחומר כשמדובר על ענקים שכבר נאמר
עליהם הכל. לא כך בהצגת היחיד החדשה אייל גפן בה הוא חוזר לדמויות מפתח שעיצבו את חייו
הבוגרים ועובר באמצעותם בשביל ישראל הפרטי
שלו. גפן בורא באמצעותם תובנות על חייו האישיים המקצועיים, וגם עלינו. הוא פותח את ההצגה במפגשו עם ענק התיאטרון יוסי
ידין כשתמונתו של השחקן הדגול מוצבת על כן
ציור. גפן הצעיר שחלם להיות שחקן ותלה עליניים מעריצות בשחקן הדגול, ראה את ידין בערוב ימיו, יושב בפינת אחורי הקלעים בתיאטרון וטובל ביד רועדת
ביסקוויט בכוס תה. החזיון הזה של הדמות שהעריץ מכווצת בצד כצל אנושי הביאה אותו להחלטה לעזוב את התיאטרון כדי
"לא לגמור ככה". אחריו באים שייקה
אופיר, אורנה פורת, ספי ריבלין ניסים אלוני, משה איש
כסית , אסי דיין, אריק איינשטיין, יוסי בנאי, יצחק רבין,
חנוך לוין, מנחם גולן, מוטי קירשנבאום. את כל אחד מהם הוא תולש מאלבום התמונות הפרטי
שלו ובוחר סיטואציה אחת או שתיים המסמנות את הענקים כבשר ודם. הם מזיעים, כועסים, מאושרים,
ילדותיים, עצבנים, תכמנים, מקנאים ודומעים. כך מספר גפן עושה מניפולציה ליצחק רבין
כשביים אותו בתעמולת הבחירות וסוחט ממנו דמעות כהוא משמיע באוזניו את "שיר
הרעות" אל מול הכותל, כך הוא מתאר איך משה איש כסית מיסטל את כל אורחי חתונתו
של גפן, וכיצד אסי דיין הביא את גפן לשבור את עצם הזנב לחנן
גולדבלט. גפן הוא וירטואוז בלספר סיפורים. הוא מצליח לגרום ליושב בקהל לחוש שהוא רוכן
מולו בסלון ולוחש לו באוזן את הסיפור הכי
מסעיר בעולם תוך שהוא מלהטט באותנטיות בין
צחוק ודמעות. ההצגה המקסימה הזאת היא עלינו, על האנשים שהיו
פעם אבות המזון של המקום הזה והוצגו בגאווה בחלון
הראווה של החנות שקראו לה ישראל. החנות אגב, כבר נסגרה - הלקוחות עברו מזמן לקניון.
"זה רק נשמע מצחיק" הצגת יחיד של אייל גפן, במאית: נועה וגנר
תגובות
הוסף רשומת תגובה