פומפיי 2019


על השגרה הממסז'ת , הגלדיאטורים הראשונים בבידור , תשדירי הזונות וההר השומר שהתפוצץ  בפנים 

ישנם רמזים לקטסטרופה המתקרבת. סימנים עוכרי שלווה המבשרים את הנורא מכל שבוא יבוא ובאחת ישתיק את הכל. למשל האדמה הרועדת כבר שנים, ניחוחות האפר הנשרף אי שם באויר, בעלי החיים המבוייתים ובראשם הכלבים והכבשים הנוהגים בתזזיתיות מוזרה ובעיקר הציפורים שנעלמו אחרי שנדם גם צרצור הצרצרים בלילות. אבל למרות כל אלה לא נמצא בין הבריות שום רצון או חשק להסיק אי אילו מסקנות. האופטימיות המעוורת מסביב היא כמו מסז' לנשמה וגם העסקים לא רעים בכלל. המעדנים המעושנים הנמכרים ברחובות מפנקים את בלוטות הטעם, בתי העשירים מתמלאים בכל יום באורחים, רהיטים חדשים ועבודות אמנות, בתיאטרון עולים מחזות יוניים לא רעים בתרגום ללטינית כמובן וקשקשני הגרפיטי מורחים על הקירות ברחוב הראשי ססמאות והגיגים כגון "הרווח הוא האושר" "סדום ועמורה" או סתם קלישאות סמי רומנטיות חסרות משמעות אמיתית. 
אבל הראשונים בבידור וברייטינג בעיר הם ללא ספק קרבות הגלדיטורים בקולוסאום הגדול הניתנים לציבור בחינם אין כסף על ידי הפוליטיקאים שיחלבו אחר כך מהציבור ביתר קלילות את מיסיהם וגם ישאבו בפשטות את קולם של בעלי זכות ההצבעה בבחירות. אל הזירה מושלכים העבדים המרסקים במכות זה את זה לתשואות הקהל. בני המעמד הנמוך העבדים והנשים אמנם קצת ממורמרים אבל הם לא נחשבים וכל עוד הם ממלאים את תפקידם כראוי למעמדם, בניקיון, בבניה, בבישול בסבלות ובמתן שעשועים אז הכל בסדר. עוד ענף שעובד במלוא הקיטור שוכן ברובע הזונות והזונים המסומן בקרנות הרחובות בפסלון אבר המין הזכרי המוצמד לקירות המתחם. את תשדירי הפרסומת של הרובע מזמרות העובדות בו מהחלונות ומהגגות ביללות זאב המיחמות את הקליינטים. אלה נוהרים בהמוניהם לבורדלים ובוחרים מהתפריט שעל הקיר את התנוחה המועדפת, את מין הזונה הרצוי, האביזרים הנדרשים ואת משך העינוג. אחרי כך בדרכם הביתה הם מביטים בסיפוק ובהודיה אל ההר הגדול והנישא המקשט את קו האופק של העיר ומברכים על החיים הנפלאים. איש אינו מאמין שדווקא ההר הטוב, השומר כאל טוב ומיטיב על העיר מגבוה יתפוצץ באחת במופע זוועה של אפר וגאז רעיל ויקבור את הכרך הענקי התוסס ועימו יחנוק באלימות את הגברים, הנשים הילדים ובעלי החיים ויטמון אותם ואת כל המציאות השופעת מכל טוב תחת עפרו למשך למעלה מאלף וחמש מאות שנה.
אלה הירהורי מפומפיי 2019. אמרתי פומפיי כן?
 









תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שיר חדש – טונה - אבודים בחלל - "כמו זיגי סטארדאס אני שם גז"

אמנות - האמנית הבינלאומית מאיה גורדון מנצחת בפולין את הגעגוע

כתב עת - הוֹ! – גליון חדש בעריכת דורי מנור על שירה קריאה וכתיבה – 360 עמודים של תענוג