כתב עת - הוֹ! – גליון חדש בעריכת דורי מנור על שירה קריאה וכתיבה – 360 עמודים של תענוג

 שער הגליון  ובו עיבוד ל"פאתון" שצייר האמן ההולנדי  הנריק גולציוס 

המשורר, המתרגם והעורך דורי מנור הוא מהחשובים והמרתקים בין מחוללי התרבות בישראל.   כתב העת "הו", שהוא אחד ממיזמיו החשובים,   מצמיח בכל פעם  מחדש יבולים חדשים בערוגות רעננות   בשדות  השירה, הספרות  והתרגום ומוכיח שכישרון והתמדה ודרך ספרותית טהורה הם המתכון המנצח להשגים.    

 

דומה שהפולמוס הפרובינציאלי בתחילת דרכו של "הו" , שהיה למעשה סוג של "עליהום" על מנור ואנשיו, בטענה  שהם מתרפקים על סגנון ותבניות שאבד עליהם הכלח,  נעלם כלא היה. נראה שאותם מלעיזים,  אלה  שמנור עצמו כינה בשעתו "שומרי הסף של המהפכה", (שלטעמי בעיקר דיגמנו מהפכה), הצליחו להסעיר את הביצה לכמה רגעים אבל גם הביאו כדרך מטיפים   בשער את דבר כתב העת למעגלי קוראים רבים יותר והמקללים יצאו כמברכים או יותר נכון כיחצ"נים שלמעשה קידמו  את "הו".  יותר מכך , מתרגם מופתי כשמעון זנדבק שיצא בשצף קצף כנגד "הו" בתחילת דרכו,  מפרסם בגליון הנוכחי  תרגום לשלושה שירים של המשורר הגרמני פאול צלאן.  כך או כך  "הו" חי קיים בועט ומצליח בדרכו שלו להוליד שוב ושוב פלטפורמה מרהיבה לאמנות הכתיבה.

החודש ראה אור הגליון ה-15 במספר שכותרתו היא מָזֶשִׁיר – מסות על כתיבה ועל קריאה – ושירה חדשה "הו" עבר בגליון זה מיתוג מחדש ועיצובו מנסה להתכתב עם קהל צעיר יותר.

הגליון עצמו מרתק, מחכים  מרחיב ומענג דעת עד מאוד . על עטיפת הכרך החדש מתנוססת  דמותו המסתחררת של "פאתון" שצייר האמן ההולנדי  הנריק גולציוס. פאתון זה, שניסה להוביל את השמש והחמיץ את עולמו כשאיבד שליטה  במושכות המרכבה שלו. ההחמצה בסיפור המיתולוגי מסמנת על פי דבריו של מנור בהקדמה לגליון את הלופ הטראגי  בעבודת המשורר המנסה לברוא את המציאות אבל אף פעם לא מצליח לעשות זאת באופן מושלם בעזרת המילים.  הגליון החדש מציין התחלה חדשה בדרכו של כתב העת כשהוא מקצה מקום נרחב לכתיבה על שירה בפרט וקריאה וכתיבה בכלל, בשיח קולח השונה מזה המתנהל באקדמיה. כמי שאוהב וכותב במשקל וחריזה, התענגתי על המאמר הפותח "האם שמעתי את דופק השירה" שכתבה  המשוררת הנפלאה  אנה הרמן: "... איזה צורך מספקים החרוז והמשקל איזה צורך מספקת צורת השיר ההדוקה? האם אלה מגבלות חיצוניות, או שמא אלה זרועות המחזיקות את התינוקת הלא-מוחזקת שנשמטה אל התהום?  אלה הזרועות המושטות אל תוך המרחב הפתוח מפיל האימה שבציור "הזעקה" של אדוורד מונק  ..."  אגב על דימויי הגוף של  אנה הרמן  כותבת בכישרון רב המשוררת סיון בסקין במאמר שכותרתו "הגיבורה מחדר תשע :האומץ לתת מילים לגוף".    עוד מאמר מרתק כותב המשורר שחר-מריו מרדכי הפורס "תרי עשר הרהורים על נהר השירה" מימין  אחד מהם: 

בנוסף יש בגליון מסות המוקדשות ליוצרים ספציפים כגון התאהבותו המאוחרת  של זאב סמילנסקי ביצירתה של גרטרוד שטיין,  עודד אסף על משורר הביט הניו יורקי אלן גינזברג והפעם מזוית הלחנת הטקסים שלו. וריטה קוגן במסה הכוללת מבחר תרגומים שירתה של המשוררת הרוסיה אנה אחמטובה.  בשיחה שלי עם דורי מנור הוא מדגיש את החשיבות במתן במה ראויה למשוררים צעירים ובהקדמה לגליון אף מביע גאווה על כך שיוצרים צעירים שהחלו את דרכם ב"הו" כגון יאיר דברת, אורין רוזנר דוד (נאו) בוחבוט ואחרים עומדים בפני פרסום ספרם הראשון.

גם במדור התרגום ניתן לדלות פנינים כמו תרגומים נהדרים של זאב סמילנסקי לגרטרוד שטיין, שלומציון קינן ללאונרד כהן ופדריקו גרסיה לורקה ותרגומים חדשים של שמעון בוזגלו ל 3 שירים של קונסנטדינוס קוופיס היווני.

דורי מנור 

במהלך השנה השנה הקרובה, אומר לי דורי מנור,  יעלה לרשת גם אתר האינטרנט של "הו". אין ספק שזה יהיה מהלך מבורך שיעשיר את הפלטפורמה המצויינת הזאת, יפתח בה אופקים חדשים ובעיקר ירחיב את הבמה ליוצרים ותיקים וחדשים.